פסקדין בתיק ת"א 48207-02-11

1.         ביום 9/7/13 ניתן תוקף של פסק דין להסדר חלקי שהושג בין הצדדים בגדרו נקבע סכום השיפוי שישולם לתובע וכן נקבע חלקו של כל אחד מהנתבעים. נותרה להכרעה רק המחלוקת בכל הנוגע להודעה לצד שלישי ששלחו הנתבעים 4-2 (אבי צייזל, גיל שגיא וקיבוץ אייל) לביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ. מוקד המחלוקת הינו בשאלה, האם הפוליסה שהוציאה הביטוח החקלאי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח"), מכסה את אחריותם של הנתבעים 4-2 (להלן: "המודיעים").

            חשוב לציין, כי מוסכם על הצדדים כי אם יקבע שפוליסת הביטוח שהוציאה חברת הביטוח מכסה את אחריותם של המודיעים, הרי שבמקרה שכזה יחושב סכום השיפוי שעל המודיעים ועל הצדדים השלישיים לשלם לתובע בהתאם לתחשיב שבסעיף 3 להסדר הדיוני, תחשיב המביא בחשבון קיומו של ביטוח כפל לאחריותם של המודיעים.

הרקע והפוליסה נשוא הדיון

2.         אין חולק כי חברת הביטוח הוציאה, לבקשת חברת מעגן התפלה בע"מ, פוליסה לביטוח עבודות קבלניות, בגדרה ביטחה  בין היתר את אחריות המבוטחים, כמוגדר בפוליסה, כלפי צדדים שלישיים אשר יינזקו "במהלך ביצוע העבודות להקמת מפעל להתפלת מים מלוחים". אין גם כל חולק כי תביעת המוסד לביטוח לאומי הוגשה לשיפוי בגין תגמולים ששולמו לאלמנתו ושאריו של המנוח, גיורא לביא ז"ל, אשר נפגע במהלך ביצוע העבודות להקמת המתקן.

3.         בהסדר הדיוני שהוגש לבית המשפט הודיעו הצדדים גם, כי: "מוסכם על הצדדים כי הנתבעים 4-2 (המודיעים - ר'.ס'), פעלו על פי הזמנת הנתבע 1 (מעגן התפלה בע"מ - ר'.ס')". כמו כן, מוסכם כי המודיעים שימשו כמתכננים של המתקן וכי לא עסקו בביצוע עבודות ההקמה בפועל.

בפרק ב' לפוליסה שהוצאה על ידי חברת הביטוח נקבע, כי "המבטח ישפה את המבוטח עד לגבולות האחריות הנקובים ברשימה בעד סכומים אשר המבוטח יהיה חייב לשלם בתור פיצויים על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש 1968) (כך במקור - ר'. ס') כתוצאה ממקרה ביטוח שנגרם על ידו תוך כדי תקופת הכיסוי הנקובה ברשימה כתוצאה ישירה מביצוע העבודות המבוטחות לפי פרק ח' של פוליסה זו באתר העבודה או בהקמתו המידית".

"המבוטח" מוגדר ברשימה שצורפה לפוליסה ששם נאמר:

"שם המבוטח: מעגן התפלה בע"מ ("המבוטח הראשי") ו/או קיבוץ מעגן מיכאל (בתחום הקיבוץ, ו/או קבלנים ואו קבלני משנה".

4.         כדי להשלים את התמונה נזכיר, כי בפרק "ב", תחת הכותרת "חבות משולבת", נאמר כי "נכללו בשמו של המבוטח כמפורט ברשימה יותר מאדם אחד או גוף משפטי אחד, יחול הכיסוי על פי פרק זה על כל אחד מיחידי המבוטח כאמור לעיל, בנפרד, כאילו הוצאה על שמו בלבד פוליסה זו על תנאיה, הוראותיה וחריגיה, כשהיא נפרדת ובלתי תלויה בקיומם של המבוטחים האחים".

5.         שילוב תנאים אלו של פוליסה מלמד כי הפוליסה מכסה את אחריותו של כל אחד מהגורמים הנכללים בהגדרת מבוטח, דהיינו אחריות מעגן התפלה בע"מ, קיבוץ  מעגן מיכאל וקבלנים או קבלני משנה. אף שהדבר לא נאמר מפורשות ברי, כי הרחבת הכיסוי לקבלנים ו/או לקבלני משנה, נועדה להעניק כיסוי ביטוחי לקבלנים ולקבלני משנה שביצעו עבודה במסגרת העבודות להקמת המתקן עבור המבוטח הראשי - מעגן התפלה בע"מ.

הגדרת המחלוקת

6.         המודיעים טוענים כי אחריותם מכוסה בפוליסה שהוציאה חברת הביטוח, שכן הם בבחינת "קבלנים או קבלני משנה" של המבוטח הראשי. לטענתם, הם ביצעו את עבודות תכנון המתקן בהזמנת מעגן התפלה בע"מ ולכן נכללים בגדר הקבלנים שהועסקו על ידי המבוטח הראשי. חברת הביטוח טוענת מנגד, כי המודיעים אינם בבחינת קבלנים, שכן לא עסקו בעבודות הקמה בפועל. לגישתה, כן ניתן להבין, הביטוי קבלנים כולל רק קבלני ביצוע ואינו כולל מי שלא עסק בעבודות ביצוע. לחלופין טוענת חברת הביטוח כי המודיעים מושתקים מלטעון לקיומו של כיסוי ביטוחי, שכן בהליך קודם, בת"א 848/05 (חיפה), בו נדונה תביעת שאריו ותלויו של המנוח, לא העלו המודיעים כל טענה בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי בחברת הביטוח.

דיון והכרעה

7.         כפי שאפרט להלן, הגעתי למסקנה כי דין טענת המודיעים להתקבל וכי הפוליסה שהוצאה על ידי חברת הביטוח מכסה גם את חבותם כלפי התובע.  תחילה נבחן את פרשנות הוראות הפוליסה ולאחר מכן נדון בטענת ההשתק.

הפוליסה

8.         זהותו של מבוטח נקבעת על פי האמור בחוזה הביטוח. בדרך כלל המבוטח הוא הצד שהתקשר בחוזה הביטוח. עם זאת, לעיתים מבקש המתקשר לכלול בהגדרת המבוטח גם גורמים נוספים, בין שהם מצוינים בשמם המפורש ובין בדרך של הפניה לתפקידם או לזיקתם לנושא הביטוח (ראו ש' ולר, ביטוח, כרך ראשון, 176 (2005); י' קיהל, ביטוח חבויות בישראל 54-53 (1992)).

הטעמים להרחבת הכיסוי הביטוחי לבקשת המתקשר, כך שיכלול גם את אחריותם של גורמים נוספים, עשויים להיות מגוונים; לעיתים מבקש המתקשר להבטיח עצמו מפני תביעה של צדדים שלישיים שיינזקו כתוצאה ממעשיהם של אותם גורמים נוספים; לעיתים הדבר נובע מחשש שמא הגורמים הנוספים אינם מבוטחים וכי כל חבות שתוטל עליהם תגרור את חיובו של המתקשר; לעיתים הטעם העיקרי הינו חסימת תביעות שיבוב שעשוי המבטח להגיש כנגד אותם גורמים העובדים עבור המתקשר; לעיתים הדבר נועד כדי למנוע מחלוקות וחיכוכים בין המתקשר לשאר הגורמים בנוגע לאחריות היחסית לנזק שנגרם; לעיתים הטעם  הינו חסכון בעלויות הביטוח ובדמי ההשתתפות העצמית ולעיתים הכנסת הגורם הנוסף כמבוטח הינה פרי של הסכמה בין המתקשר בפוליסה לבין אותו גורם נוסף (כגון התחייבות של שוכר לבטח את אחריות המשכיר וכדומה).

9.         כאשר חוזה הביטוח אינו נוקב בשמם המפורש של כל הגורמים הנכללים בהגדרת "המבוטח", יש לפרש את הוראת הפוליסה על פי תכליתה ועל פי אומד דעתם של הצדדים. בע"א 5464/00 פרץ ג.ג. מהנדסים נ' קינן פ"ד נז(4) 481, 490 (2002) מציינת השופטת מ' נאור:

אכן, את המונח "קבלן" או "קבלני משנה" בפוליסת "המגן" עלינו לפרש על- פי התכלית האובייקטיבית של החוזה "המשקפת את היעדים והמטרות אשר יש להניח כי הצדדים לחוזה, כאנשים סבירים, היו מבקשים להגשים" (כלשון המשנה לנשיא ברק בבג"ץ 846/93 ברק נ' בית-הדין הארצי לעבודה, ירושלים [4], בעמ' 10). את הפוליסה עלינו לפרש לאור ניסוחה הגורף בשים לב לרצונה של "פרץ", כקבלן ראשי טיפוסי, לרכוש לעצמה כיסוי ביטוחי מקיף בלי יכולת לדעת אם לכל מי שעתיד ליטול חלק בפרויקט באופן מזדמן יש כיסוי ביטוחי. כשרכשה לעצמה "פרץ" פוליסת ביטוח אצל "המגן", היא ביקשה לרכוש לעצמה ביטחון כלכלי. היא ביקשה להבטיח כי כל התרחשות באתר שבגינה יהיה ניתן לדרוש ממנה פיצויי נזיקין, תהיה מכוסה כיסוי  ביטוחי".